הרוחב של רכב נמדד בין שתי נקודות קיצוניות של הרכב (להוציא את המראות כמובן). על פי תקנות התעבורה (85(א)) ככלל, אין להוביל מטען רוחב ברכב פרטי אלא אם אין חריגה של יותר ממטר אחד מחלקו הקדמי או אחורי של הרכב.
מתי מותרת חריגת "מטען רוחב"?
- אם משקלו הכולל המותר הוא 15 טון ומעלה.
- אם המטען מהווה יחידת רוחב אחת בלבד.
- אם החריגה המותרת היא עד 45 ס"מ, ולא יותר מ – 3.4 מטרים של כלל רוחב המטען.
- במידה ונוצרת חריגה של יותר מ – 3.4 מטרים, צריך היתר מהמשטרה.
- במקרים אלה יש לסמן את החלק הקדמי והאחורי של הרכב בשילוט "זהירות מטען רחב".
- אם ההובלה נעשית בלילה – יש לנפעיל תאורה היקפית ברכב.
איך מודדים חריגת "מטען גובה":
באופן טבעי, חריגת מטען גובה נמדדת מפני האדמה ועד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב ומטענו. יש הרבה סיכונים בהובלת מטען חורג גבוה, כמו פגיעה בין השאר בגשרים, בשלטים, בתמרורים, ברמזורים, בעצים, בכבלי חשמל, בכבלי תקשורת וכו'.
לכן חוק מגביל את חריגת מטען הגובה המותרת להובלה ברכב על פי משקלו הכולל המותר של הרכב המוביל
